שבעים ושתים שנות נדודים

שבעים ושתים שנות נדודים רומן היסטורי דוקומנטרי המספר על השבילים בהם הלכתי, האירועים אותם עברתי, החוויות אותן חוויתי, התנאים בהם חייתי  במקומות בהם גדלתי והם אלו שעיצבו את אישיותי. הספורים המרוכזים בקובץ זה מתארים התמודדות עם תסכולים, מאבקים פנימיים, סיבולת, נאיביות, אופטמיות, בניית חיים נדבך אחר נדבך.

אתר זה מוקדש לזכרה של  שולמית (שולי) ליטמן  ז"ל. במשך ארבעים וחמש שנים הייתה אשתי, אם ילדיי, מורתי וחברתי לחיים, אוהבת ונאמנה, שהעניקה  משמעות לחיי. ממנה למדתי ערכים, אמפטיה וחברות כנה מהיא. היא נלקחה ממני בטרם עת. ספר סיפור חיי נכתב בהשראתה במטרה להוריש לצאצאינו תעוד אודות קורות חיינו וחיי אבותינו. פרקים בספר זה מנציחים את אישיותה וזכרה כהוקרה על החיים הנפלאים שחייתי במחיצתה, להודות לה על היותה בת, אישה, אם וסבתא למופת, מקור השראה וגאווה לכולנו, בני המשפחה והחברים, אישיותה התאימה לפסוק "ואהבתה לרעך כמוך". בכול שנה ביום בו אני עולה לקברה, מבקש אני ממנה סליחה ומחילה על טעויות שעשיתי במהלך חיינו. זכרה יהיה חקוק על לוח ליבי לנצח.

למצוא משמעות חיים היא הכוח הראשוני המניע אותי. גישה פסיכולוגית-פילוסופית, שבבסיסה התפישה שהאדם לעולם תר אחר משמעות. אני לא יכול לגרום לכם להבין. אני לא יכול לגרום לאף אחד להבין מה קורה בתוכי. אני לא יכול להסביר את זה אפילו לעצמי.

כתיבת הפרקים בספר זה  נתנו לי  להבין איכשהו איך התנהלו חיי אבל בהחלט לא להבין למה הם התנהלו כך.